לא כל יום יוצא לי לבלות עם האמא החורגת שלי, אבל כשאני כן, זו תמיד נסיעה פרועה. היא קיבלה גוף שישר מתוך פנטזיה ברזילאית, עם קימורים בכל המקומות הנכונים ותחת שמתחנן לתשומת לב. אני לא יכול שלא להימשך אליה, וכשהיא נותנת לי, אני לא יכול להתנגד לדחף לקחת אותה מאחור. זה מהלך טאבו, אני יודע, אבל יש בו משהו שפשוט מרגיש... נכון. וכשהיא מוכנה לעוד, היא לוקחת שליטה, מראה לי עד כמה היא רוצה אותי. זה מראה לעין, אותה נדפקת על ידי בנה החורג באור יום רחב, עדות לכך שלפעמים, הרצונות האסורים ביותר יכולים להפוך למספקים ביותר. וכשהכל נגמר, היא עזבה עם קרם פיי חם כמו שזה טאבו.
